הכותב העירום (!) 

כותב עירום, אינו בהכרח סופר ללא בגדים. בעולם הפיננסי, כותב עירום (Naked Writer) הנו משקיע, המוכר אופציה, מבלי להחזיק בנכס הבסיס. על מנת להבין את האסטרטגיה הזו, עלינו להכיר תחילה את שלושת המונחים המרכיבים אותה: כותב, אופציה, ונכס הבסיס.

נתחיל מהמונח הפשוט והמוכר לכל: נכס הבסיס. זהו אותו נכס אליו מתייחסת האופציה. כלומר, המשקיע באופציה על סל מניות מדד המעו"ף (ת"א 25) מקבל את הזכות לקנות (במקרה של אופציית רכש) או למכור (במקרה של אופציית מכר) את מדד המעו"ף. באותו מובן, הדולר, הוא נכס הבסיס של אופציות שקל-דולר.

עכשיו, לאחר שהכרנו את נכס הבסיס, ננסה להסביר מהי האופציה ולאיזה צורך היא משמשת. האופציה דומה לחוזה שנערך בין שני צדדים, הכותב והרוכש. בהתאם לאמור בחוזה, כותב האופציה מעניק לרוכש את הזכות לרכוש או למכור את נכס הבסיס, תמורת מחיר קבוע מראש במועד קבוע מראש או, עד אותו מועד בו יסתיים החוזה ותפקע האופציה. אופציה לרכישת נכס הבסיס נקראת גם אופציית call  ואופציה למכירת נכס הבסיס נקראת גם אופציית  put.

קישור לצפיה בתרשים האסטרטגיה.

בעת הרכישה, קונה האופציה מאמין, שבעתיד שער נכס הבסיס יעלה ולכן הוא קונה את האופציה הזו. נשאלת השאלה, למה בעצם הוא לא רוכש ישירות את נכס הבסיס באמצעות תעודת סל על מדד ת"א 25, למשל ?

המפתח לתשובה לשאלה זו הנו המינוף:

האופציה מאפשרת למשקיע להיות בחשיפה של פי 100 על נכס הבסיס. כלומר, הרווח של המשקיע באופציית call, המחזיק בה עד למועד הפקיעה שלה, הינו 100 פעמים ההפרש (החיובי) שבין מחיר המימוש למחיר מדד המעו"ף, בניכוי עלות רכישת האופציה.  לדוגמא, משקיע קנה אופציית call לספטמבר במחיר מימוש 1,300 בעלות של 1,500 ש"ח. נניח כי ביום פקיעת האופציה, עומד מדד המעו"ף על 1,350 נקודות. הרווח מהשקעה באופציה זו יהיה:  ההפרש בין מחיר הפקיעה למחיר המימוש (50= 1350-1300) כפול המינוף (100) בניכוי עלות האופציה (1,500) ובסה"כ רווח של  3,500 ש"ח.

יתרון נוסף שגלום באופציה הנו בהפסד שמוגבל לעלות רכישתה. נניח כי לאותו משקיע יש הון נזיל להשקעה ישירה בנכס הבסיס: 1,500 * 100 = 150,000 ש"ח. במקרה כזה היה נהנה מעליה של 3.85% בנכס הבסיס (עליה מ 1,300 ל 1,350) ורווח של כ-5,775 שקלים.  הרווח גבוה יותר מאשר הרווח באופציה, בשל מרכיב הריבית וסטיית התקן, (על כך יורחב בפעם אחרת). בכל מקרה, במצב הפוך בו המדד יורד ב-3.85% בעל האופציה מפסיד 1,500 ש"ח, המהווים את השקעתו. זאת לעומת 5,775 שקלים שהתאיידו מחשבון המשקיע שהחזיק ישירות בנכס הבסיס, אם כמובן מימש את ההפסד ומכר את תעודת הסל הרלוונטית.


לאחר שהבנו מה זה נכס בסיס ומה זו אופציה, נשאר לנו לדון בנושא הכתיבה (בעירום).

כתיבה, כאמור, הנה פעולה של מכירת אופציה מבלי שיש לנו אותה כבר בתיק. במקרה כזה הכותב, משלשל לכיסו את הפרמיה (זוכרים את 1,500 השקלים ?) ומתחייב לשלם, אם הפקיעה תהיה מעל מחיר המימוש, את 3,500 השקלים לקונה (5,000 פחות עלות האופציה).

ברור כי פקיעה גבוהה יותר, תחייב אותו בתשלום גבוה יותר בהתאמה. להבטחת התשלום, הכותב חייב להעמיד בטחונות מתאימים המנוטרים באופן שוטף בהתאם להתנהגות נכס הבסיס. כותבי האופציות נחשבים לשחקנים מתוחכמים יותר מאלה שקונים ומוכרים, מאחר וניהול פוזיציות מכר הנו מלאכה מורכבת הדורשת הבנה מעמיקה של תנודתיות השווקים וכפי שניתן לנחש, בדר"כ תוחלת הרווח שלהם חיובית יותר. במקרה שלנו, אומנם עלייה חדה בשווקים תאלץ אותו לשלם את ההפרש, אך באם השווקים ירדו או אפילו יעלו עד 1,315 נקודות (בגרף, זו הנקודה בה קו הרווח חוצה את קו ה "0") ישלשל הוא לכיסו את הפרמיה ששולמה במלואה, או, באופן יחסי כל עוד שער הפקיעה נמוך משער הפרמיה. למשל, פקיעה ב-1,310 תותיר בידיו רווח נאה של 500 שקלים.  מאחר ומדובר במשחק סכום אפס, רוכש האופציה, למרות שצדק בהערכתו לגבי עליה במדד המעו"ף, הפסיד סכום זה.

אם הבנתם מדוע 500, אזי, מטרת המאמר הושגה.

פרסום זה אינו מהווה הצעה ו/או ייעוץ כלליים ו/או המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים שלך לרכישה ו/או ביצוע השקעות, פעולות ו/או עסקאות כלשהן, ואין בו משום המלצה ו/או חוות דעת ו/או תחליף לשיקול דעתך העצמאי.